פסק-דין בתיק ת"ק 005536/03

1.         בפניי תביעה של בני זוג, התובעים, המופנת כנגד הנתבעת חברת התעופה אלאיטליה, וזאת עקב אי העלתם לטיסה לרומא ביום 29/11/02, מחמת "רישום יתר".

אלה העובדות הצריכות לתביעה.

2.         התובעים  רכשו שני כרטיסי טיסה אצל הנתבעת עבור טיסה ישירה לרומא ליום 29/11/02.

            התובע טוען כי למחרת יום הטיסה האמורה אמורים היו התובעים להמשיך בטיסה לפירנצה, לאחר שהות של לילה במלון ברומא, בו נקבעה לתובע פגישה עסקית חשובה.

3.         התובעים, יחד עם זוג חברים, הגיעו אל שדה התעופה בן גוריון בתאריך המיועד לטיסה ובשעה היעודה.

            בדלפק ה: "CHECK IN" הודע להם כי מחמת "רישום יתר" הם אינם עולים לטיסה.

4.         התובעים חזרו אל ביתם כלעומת שבאו, וזאת לאחר קבלת הבטחה מנציגי הנתבעת כי יעלו לטיסה ביום שלמחרת במחלקת עסקים.

            התובעים מאשרים כי אכן למחרת היום עלו על הטיסה, אולם לא נמצא עבורם מקום במחלקת עסקים אלא אך בסמוך לה.

טענות התובעים

5.         התובעים טוענים כי זכו ליחס מחפיר מהנתבעת, הן בשדה התעופה והן בטיפול בתלונותיהם אשר הופנו לנתבעת עם חזרת התובעים ארצה.

6.         התובעים טוענים כי מחדל הנתבעת להעלות אותם לטיסה המקורית נובע מרשלנות הנתבעת, אשר במעשיה היא גרמה "לרישום יתר", ועליה לשאת בכל התוצאות הנובעות מכך, על פי דיני החוזים ועל פי דיני הנזיקין.

7.         התובעים טוענים כי הנזק שנגרם להם מסתכם בסכומים הנתבעים במסגרת כתב התביעה ואלו הם:

            החזר תשלום עבור אירוח במלון ברומא - 1,600 ש"ח;

פיצוי עבור עוגמת נפש - 5,000 ש"ח;

פיצוי בגין הפסד שכר טרחה בשל אי השתתפות התובע בפגישה עסקית - 10,000 ש"ח.

8.         התובעים בקשו כי בית המשפט ישית על הנתבעת פיצוי עונשי וזאת נוכח התנהגותה הנלוזה כלפיהם, ובכך תלמד הנתבעת וחברותיה שזכויות הנוסעים אינם "עפר ואפר לרגליהם של גופים כלכליים רבי עוצמה", כלשונו של התובע.

טענות הנתבעת

9.         הנתבעת טענה כי מערכת היחסים בין הצדדים, לרבות מערך החיובים והזכויות שביניהם, מוסדרת במלואה על ידי הוראות הדינים הרלבנטיים, ובין השאר, אמנת ורשה 1929, פרוטוקול האג 1955, חוק תובלה אוירית, התש"מ - 1980.

10.        הנתבעת טענה כי על פי הדינים הרלוונטים, העלה היחידה שיש לתובעים כלפיה, מקורה באמנת ורשה.